גת אדום

כל המידע אודות צמח הגת

צמח הגת שעליו משמשים ללעיסה,
בין השאר לשם מיצוי החומרים הפעילים בעלים, המשפיעים על מצב הרוח. בישראל הצמח מכונה בשם גת.

מאפייני צמח הגת

ישנם שני זנים עיקריים של צמח הגת: האדום והלבן. (גת חבשי) שיח הגת הוא ירוק-עד ועשוי להגיע לגובה של 3 מטר.
הצמח דורש השקיה מרובה וכמעט ואינו פגיע למזיקים ולמחלות. תפוצתו המקורית של הצמח היא במזרח אפריקה (אתיופיה) ובחצי האי ערב (בעיקר בתימן ועומאן).

ערך תזונתי

הגת משופע ברזל (פי 18 מברוקולי), ויטמין סי, סידן (פי 6 מברוקולי), בטא קרוטן (פי 9 מברוקולי) ועוד בדומה לירקות העליים.

צמח הגת

ערך רפואי

לגת נודעו סגולות רפואיות כגון:
* דיכוי תיאבון במקרי השמנת יתר
* המרצת מחזור הדם
* הורדת רמת הסוכר והשומנים בדם (לא לסכרתיים)
* סיוע לדרכי הנשימה (מייבש- במקרים של שפעות ואסטמה)
* שיפור איכות תאי הזרע ועירור החשק המיני.

מחקר שנעשה ב-2004 הזריק קאתינון (חומר ממריץ המצוי בקאת) לזרעונים של חולדות ושל בני אדם ומצא שהחומר ממריץ את הזרעונים ומשפר את יכולת ההפריה בשלב האחרון.
אפקט דומה הושג על ידי הזרקת אדרנלין.
בגלל נוכחות הקאתינון בצמח הקאת, הוא אסור למסחר בארצות הברית, בגרמניה, בחלק ממדינות אירופה ובמצרים.
הוא מותר לשימוש ברוב מדינות האיחוד האירופי בבריטניה ובחלק ממדינות ערב.

בישראל לא היתה שום הגבלה על צמח הגת עד שבפיצוציות החלו להמכר גלולות סינטטיות בשם "חגיגת" אשר הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו.
בעקבות כך לפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד.

נכון ל-2011, גודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים.
קיימת הערכה שמחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת אחר הצהרים ללעוס קאת בחברותא.
ידוע שנעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים לצמצם את הרגלם זה.

ערך חברתי

לעיסת עלי צמח הגת נחשבת במדינות רבות כפעילות חברתית ונלווית לרוב במסיבות רעים או למפגשי אחר הצהרים או ערב.
נהוג ללעוס את העלים הצעירים בזה אחר זה, וכל עלה המוכנס לפה יוצר
אט אט בליטה בצד הפה שבו נלעס הגת, בליטה ההולכת ותופחת על פי אורך זמן הישיבה.
המיץ המר ממוצה אט אט תוך כדי הלעיסה, שיכולה להימשך עד מספר שעות.

עלי הגת הצעירים, מכילים את החומרים הפעילים קאתין (Cathine) וקאתינון (Cathinone), אלקלואידים הקרובים למשפחת האמפטמינים ונחשבים לסמים פסיכואקטיביים בדרגה בינונית-קלה.
השפעת החומרים הפעילים משתנה על פי הכמות, אורך זמן צריכת הגת, והיא גם משתנה מלועס ללועס
. יש מי שחשים בשעת הלעיסה תחושה של עליזות ושמחה, ויש מי שצריכת הגת גורמת לו לתחושת אופוריה קלה, התרגשות, עירנות מוגברת, כושר ריכוז, ביטחון עצמי, ידידותיות, שביעות רצון, השראה מוגברת ועידוד הדיבור.

צמח הגת מורכב מחומרים רבים ולכן אינו קל למחקר. ממה שידוע הצמח בטוח ללעיסה וללא נזקים בריאותיים, למי שאינו לועס באופן יומיומי כמויות משמעותיות.
מי שכן לועס עשרות שנים באופן יומיומי – מומלץ לבדוק את בריאות הפה והלב. כמו כן התגלו מקרים של תלות פסיכולוגית. לא נמצאה התמכרות פיזיולוגית.
ככלל, השפעת הגת אינדבידואלית. אנשים שונים ילעסו את אותה הכמות באותו זמן וירגישו דברים שונים. נמצא כי הלעיסה משפיעה לרעה על הנהיגה אצל חלק מהנהגים ואצל אחרים – כלל לא.

מחקר השוואתי בנושא נזקי הסמים פסיכואקטיביים שפורסם בירחון המדעי-רפואי Lancet, דירג את צמח הקאת במקום האחרון אחרי אלכוהול סיגריות וקפה.

Comments are closed.